בתיק זה הוגש כתב הגנה זה לא מכבר והתיק קבוע לקדם משפט ראשון.
בפניי בקשה למתן פסק דין חלקי בגין סכום של 79,339 ש"ח, שנטען כי אינו שנוי במחלוקת.
טענות הצדדים
1. לטענת המבקשת, על המשיבה לשלם לה כבר כעת סכום של 79,339 ש"ח בגין עבודות שיפוץ מבנה אותן ביצעה עבור המשיבה. לטענת המבקשת, המשיבה הודתה בכתב הגנתה כי הסכום בסך של 79,339 ש"ח הינו סכום שאינו שנוי במחלוקת. המבקשת טענה כי המפקח מטעם המשיבה, מר גנדי גורליק, אישר סכום זה במסגרת החשבון הסופי שהגישה, וכי סכום זה לא שולם ע"י המשיבה עד כה רק משום שהמבקשת לא הסכימה לחתום על כתב ויתור על תביעות נגד המשיבה.
2. המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שלא הוגש תצהיר לתמיכה בבקשה. בנוסף, טענה המשיבה כי סכום התביעה כולו שנוי במחלוקת. לטענתה, הסכום של 79,339 ש"ח הוצע על ידה במסגרת משא ומתן בנסיון לסיים את המחלוקות בין הצדדים בפשרה, ואין מדובר בסכום שאינו שנוי במחלוקת אלא בהצעת פשרה, אשר הינה גבוהה מהסכום המגיע בפועל למבקשת.
דיון והכרעה
3. לאחר בחינת טיעוני הצדדים והמסמכים אשר צורפו לכתב התביעה ולבקשה למתן פסק דין חלקי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה וליתן פסק דין חלקי בגין הסכום של 79,339 ש"ח, כסכום שאינו שנוי במחלוקת. את הטעמים לביסוס הכרעתי זו אפרט להלן.
4. הצדדים חתמו על הסכם מיום 1.6.10, לפיו הוסכם על ביצוע עבודות שיפוץ ובניה ע"י המבקשת בסך של 487,275 ש"ח במבנה השייך למשיבה והמשמש כמפעל לנרות בטירת הכרמל (להלן: "המבנה"). המבקשת הגישה תביעה לבית משפט זה בגין אי תשלום עבור ביצוע עבודות שיפוץ, שלטענתה הינן
נוספות, מעבר לאמור בהסכם, בסכום של 168,623 ש"ח, כאשר מתוכו סכום של 79,339 ש"ח הינו סכום שאינו שנוי במחלוקת.
5. בראשית דבריי אציין, כי איני מקבל את טענת המשיבה שיש לדחות את הבקשה, מכיוון שלא צורף לה תצהיר לתמיכה. אין חולק כי תצהיר כזה לא צורף, אלא שדעתי היא כי אין בפגם פרוצדורלי זה אשר דבק בבקשה, כדי לפגום במהותה, שכן העובדות הדרושות לצורך הכרעה בבקשה עולות מהמסמכים אשר צורפו לכתב התביעה ולכתב התשובה מטעם המבקשת, שלא נטען כי אינם אותנטיים, ולמעשה אף מכתב ההגנה.
6. עיון מדוקדק בכתב ההגנה של המשיבה מעלה תימוכין לכך שהיא הסכימה כי הסכום של 79,339 ש"ח אינו שנוי במחלוקת.
7. בסעיף ה' לכתב ההגנה טענה המשיבה כי
"...ערך מפקח מחלקת ההנדסה בעירייה, מר גנדי גורליק, גמר חשבון עבור התשלום בגין העבודות הנוספות שביצעה התובעת. החשבון הסופי הינו בסך של 79,339 ש"ח (בעיגול) וזה הסכום שעליו צוין בכתב התביעה שאינו שנוי במחלוקת."
אמירה זו של המשיבה בכתב הגנתה מחזקת את טענת המבקשת, כי המשיבה לא חלקה למעשה על העובדה כי מגיע למבקשת תשלום בסך של 79,339 ש"ח בגין עבודות נוספות שביצעה במבנה. ודוק; הדגש בציטוט לעיל אינו על כך שהמשיבה עשתה שימוש בביטוי "אינו שנוי במחלוקת" לתיאור הסכום, שכן הקפידה וטענה כי מדובר בסכום שעליו צויין בכתב התביעה כי אינו שנוי במחלוקת ולכן במקום אחר אף הניחה את הביטוי בתוך מרכאות (בסעיף ו' לכתב ההגנה נטען כי
"הסכום ש"אינו שנוי במחלוקת" התגבש כדי לסגור את החשבון באופן סופי ומוחלט"). הדגש מושם על כך שהמשיבה עצמה מודה בכתב ההגנה כי זהו סכום אליו הגיע המפקח מטעמה כאשר ערך גמר חשבון, ואשר אושר על ידו כחשבון סופי.
8. אכן; עיון בנספח א' לכתב התשובה של המבקשת מעלה כי מפקח מחלקת ההנדסה, מר גנדי גורליק, אישר להעביר למבקשת סך של 79,338.93 ש"ח בגין שיפוץ המבנה. המפקח ערך ביום 30.5.11 חשבון בכתב יד על גבי החשבון הסופי שהוגש לו ע"י המבקשת, והגיע לסכום של 79,338.93 ש"ח. זהו חשבון עצמאי של המפקח, אשר נערך ואושר על ידו, ועל כן יש לשלמו למבקשת.
בנספח י"ג לכתב התביעה כתב המפקח מר גנדי גורליק:
"אניני (כך במקור- א.ד.)
מסכים עם הצעה לשלם לקבלן סכום
שאושר על ידנו ללא הסכמתו, לעשות דבר כזה לא נכון, פשוט במקום לפתור את הבעיה פעם אחת ולתמיד ולקבל מקבלן טופס על העדר תביעות..." (ההדגשה הוספה- א.ד.).
נספחים אלה מלמדים אותנו כי המפקח מטעם המשיבה אישר לשלם למבקשת סך של 79,338.93 ש"ח כבר ביום 30.5.11, אך היתנה ביצוע תשלום זה בחתימת המבקשת על טופס העדר תביעות. לטעמי, מדובר אפוא בסכום שאינו שנוי במחלוקת, אשר חובה על המשיבה לשלמו, ואין לה זכות להתנות תשלום זה בויתור על זכויות מטעם המבקשת, שכן התנהגות מעין זו לוקה על פי הדין בחוסר תום לב מובהק.
9. יפים לעניין תום הלב דבריו של כבוד השופט יצחק עמית בע"א 4553/06
מ"י נ' מי ערד חברה להנדסה פיתוח ובניין בע"מ תק- על 2010(4), 398, אשר התייחס לסוגיה בהיבט של פסיקת ריבית במסגרת ערעור המדינה כנגד פסיקת ריבית פיגורים חשכ"ל בתביעה שהגיש נגדה קבלן:
"13. ברגיל מקום בו מתעוררת מחלוקת לגבי החשבון הסופי שהגיש הקבלן - אין מקום לתשלום ריבית פיגורים חשכ"ל ממועד הגשת החשבון הסופי. עניין שבשגרה הוא, שהקבלן מגיש חשבון סופי והמזמין חולק על החשבון מטעמים שונים, כמו אי הסכמה לכמויות או למחירים בהם נקב הקבלן או בגין ניכויים וקיזוזים למיניהם שהצדדים חלוקים לגביהם. ברי כי כל עוד לא ידוע מה הסכום שעל המזמין לשלם כפועל יוצא מהגשת החשבון הסופי ובדיקתו ואישורו על ידי המזמין- אין מקום לחייב בריבית פיגורים חשכ"ל, גם אם בסופו של יום יקבע ע"י בית המשפט כי הקבלן זכאי לסכום גבוה מזה שאושר ע"י המזמין, שאם
לא כן הסנקציה של תשלום ריבית פיגורים חשכ"ל מעמידה את המזמין בעמדת נחיתות ואת הקבלן בעמדת יתרון בהליכי בית משפט.
14. כל עוד המחלוקת היא עניינית ובתום לב- אין מקום לחייב את המזמין בריבית פיגורים חשכ"ל על הסכומים השנויים במחלוקת. ריבית פיגורים חשכ"ל חלה מקום בו אושר החשבון ע"י המנהל אך התשלום מעוכב ללא הצדקה. אין מקום לפסוק ריבית פיגורים חשכ"ל מקום בו החשבון לא אושר בשל מחלוקת בתום לב. לא כך כאשר האישור לא ניתן מטעמים שרירותיים ובחוסר תום לב
.
"
10. בענייננו, לסכום שאינו שנוי במחלוקת יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.5.11, אשר הינו היום בו אישר המפקח מטעם המשיבה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. השוו בעניין זה לדבריו של כבוד השופט אבי זמיר בת"א (מחוזי ת"א) 1319/05
גואל נ' מ"י (08/07/2010):